סודזואו נחשבת בסין לעיר הגנים . יש בה הכי הרבה גנים אומנותיים ואותנטים . אומנות הגינון החלה
שם לפני 1500 שנה . לעיצוב הגן דרושה התפתחות ולעיתים דרושים חיים שלמים על מנת
להשלימם ועל מנת להביא אותם למצב האופטימלי של התכנון הראשוני .ישנם עקרונות פילוסופיים
רבים אשר משפיעים על עיצוב הגן . נמצאת כמובן המטרה האסתטית אשר נעזרת בסימבולים רבים
מעולם האלים , החיות הטבע והמסורת .התפיסה של עיצוב הגן קרובה יותר לאומנות , לפילוסופיה
הסינית ולהבנה עמוקה של תהליכים מחזוריים ויחסיים ביקום . יש הקבלה ישירה בין עיצוב
גן סיני לבין ציור סיני . הסינים קוראים לציורי הסביבה שלהם שאן שואי . משמעות השאן היא הר
או כל תבניות האדמה השונות , המשמעות שואי היא מים . הר ומים שאן הוא יציב , קבוע , מאונך
נישא וקרוב אל השמיים . שואי הוא מים , רך זורם ומשתנה , זורם במאוזן וקרוב אל האדמה.
המים מקשרים ומחברים בין ההרים נושאים את המידע ממקום למקום, ההר מקיף ותוחם את המים
יוצר עמדות גובה ופרספקטיבה . כל היצורים החיים על האדמה נמצאים בין שאן לשואי נוצרים
ומושפעים על ידיהם.

בציור הסיני וגם בגן הסיני קיים חלל , זמן , שינוי וקיימים גם רגשות תחושות וסיפורים אשר מסופרים
על ידי יופי הטבע וצורתו . הוא זה המחבר בין רגשות האדם לתמצית הטבע שמסביבו .על זה אמר
קונפוציוס האדם החכם והנבון יעדיף את המים , האדם הנדיב יעדיף את ההר .היוצר הראשון הוא
אקטיבי , השני הוא שקט , מי יודע מהי שמחה , למי יהיו חיים ארוכים יותר . כאן חיים ונוף מחוברים
יחדיו .

עיצוב הגנים הסיני הפרטי החל בזמן שושלת סונג והמשיך אל שושלת מינג בעת זו צבר תאוצה
ופופולאריות רבה . משפחות אשר נדדו אל תוך האזור האורבני החלו לוקחות עימם עקרונות
מסורתיים וכפריים על מנת לשמר אותם גם בתוך ערים מתפתחות . הם עיצבו לעצמן גנים פרטיים
ויצרו העתקים מדוייקים של הטבע.
בזמן שושלת מינג (1368-1644) עסקו רבים בהקמת גנים וגינות, ציור וקליגרפיה כחלק משימור
תרבות ומסורת . עבור הציירים הלך הרוח והנושאים העיקריים היו ציורי נוף שאן שואי , ציורי פרח
וציפור , ציורי אדם ,דיוקן או חיי קהילה שאלו נחשבו לדרגה נמוכה יותר ביחס לשני הראשונים.
עיצוב גנים עמד באותה חשיבות של ציורי נוף שאן שואי ,בשל עומק ההבנה שהיה על האמן להביע
כביטוי לשלמות וההרמוניה , דרך היחסים המשתנים  של היין והיאנג.

עיצוב גם סיני אינו דומה כלל לתפיסה המערבית המחפשת את המבט האסתטי הנקי והמאורגן . הגן
הסיני נוטה לכלול בתוכו כפריות אותנטית , טבעיות , הבעה ספונטאנית וחוסר סדר מכוון . חוסר סדר
המבטא את הכאוס המאורגן של הטבע מעצבי הגן בוחרים בעצים מתפתלים ומסוקסים , עצי במבוק
גבוהים וסבוכים ,צמחייה וסוגי צמחים ועצים הנחשבים מבורכים על פי המסורת ומבטאים סמלים
וצבעים אשר מקבילים לאלמנטים בטבע .המחשבה שיסודה טאואיסטית מסמלת את ההשתנות ולכן
עיצוב גן משלב פילוסופיה , דת ,אסתטיקה, ארכיטקטורה ואמנות. הגן מתוכנן כך שהוא אינו יכול
להראות מבחוץ . הוא מוקף חומה ,מפותל ומסתורי . חלוקת הגן נעשית למספר גנים קטנים שכל
אחד מהם משקף הלך רוח מחשבתי שונה בסגנון , בחומרים ובצמחייה . בהליכה בגן ההולך
מרגיש בשינויים , מרגיש ניגוד וחזרה , השתנות והרמוניה , מרחב וצמצום זו חוויה רגשית במיטבה .
תכנון של כל פרט ופרט ויצירת מערך אשר עוקף את החשיבה השיפוטית של יפה או לא יפה
בכוונת תחילה אין עניין ליצור גן מטופח , אסתטי , בקווים נקיים , אלא פרספקטיבה משתנה

 

 

עולם הטבע
הגן הוא מודל התחברות אל הטבע , הוא חיקוי לטבע שמקורו במחשבה הטאואיסטית
שהמיקרוקוסמוס הינו ביטוי והעתק של הקוסמוס. הגן הסיני הוא דגם מוקטן , קומפקטי , נגיש ונמצא
בימינו במרכזן של ערים סואנות . באופן פרדוקסאלי מזהמות . תכנון הגן כוון ליצור ולהביע את גורמי
הטבע , הרים , מים , צומח , דומם , סלעים , שמיים , אדמה דגים וציפורים . בנוסף את תפיסת
חמשת האלמנטים להשגת קומפוזיציה בצבע , גבהים , ותנועה מחזוריות עונות השנה מעניקה לגן
מראה שונה ואווירה משתנה על הזמן כפור ודממה בחורף , לבלוב וצמיחה באביב , בשלות ופריחה
בקיץ , שלכת בסתיו וחזרה אל דממת החורף .

 

 

 

גודל הגן
בעיצוב הגן ישנו דגש מיוחד על נושא של גודל וצפיפות . בגנים רחבים קשה מאד ליצור תחושת
קומפקטיות ותחושה אינטימית במיוחד במצבים בהם המתכנן מתכוון לצפות ולכוון את תחושותיו של
ההולך בגן , מתי ינוע מהר איפה יעצור , היכן ישב .
האמן שולט ומכוון את תנועת הצי בתוך הגן על ידי יצירת מרחב וצמצום. הגן עצמו מחולק למספר
גנים קטנים שבמקור שימשו כאזורים פרטיים אזורי עבודה ואירוח . הרבה גנים מופרדים בתוך עצמם
על ידי חומות מעברים , שערים ,שבילים, מסדרונות שבסופם רחבה מרוצפת , כשמרכז הגן
הוא מרכז ההתרחשות .

 

 

 

תכנון הגן
בנית גן נותנת למעצב הזדמנות לפתח ולהפגין את הידע והטעם שלו . עליו לפתח שטחים מגוונים
המתאימים לאזורי עורף במבנה , זוהי אדריכלות רכה המתאימה מבחינת השטח להיבט יין . שטח
שאינו ישר , הר ,גובה רב , שבילים עולים ויורדים , מעבר ופתחים בסלעים , תאורה טבעית ולא
ישירה עמומה , שבילים מרוצפים , חומות חוצות עם מספר פתחים ופיתוחי חיות חקוקים בחלונות ,
צמחיה רבה , גבוהה ונמוכה , מיעוט מוגזם בצבע ,שימוש מינימלי בפרחים ושאיפה לשמור צבעוניות
טבעית. זרימת הצי מתונה ומבוקרת לאורך כל הגן והמתכנן משתמש במצפן הלו פאן ,
שימוש ב 24 הרים , כיוונים ומעלות מדוייקות לקביעת תנועת הצ'י במרחב מיקומי המים , המבנים
,אזורי ההתבוננות , והגבהים .באופן מסורתי הגן מוקף הרים והפתח היחידי נמצא בחזית . חגורת
ההרים תהיה בדרך כלל גבעת סלעים או חומה ותימצא באזור הצב השחור בצפון. החשיבות
המכרעת ביותר היא עבור בחירת כיוון החזית והפתח הכניסה חלוקת הגן לאזורי משנה , כיוון
הזרימה הכללי , ומיקום וכיוון זרימת המים .

מהכניסה יצאו בדרך כלל שניים או שלושה שבילים שונים , לכיוונים שונים שיהוו את הבחירה
הראשונית של ההולך בגן . כולם יגיעו בסופו של שביל אל המבט המצטבר . הסימן הבלתי נשכח של
הגן , המבט הראשוני שיעורר את החוויה הפנימית שלאחריה כל מה שיראה רק יוסיף על הרושם
הראשוני. הגן מוקף חומה ועצים וצמחייה גבוהה ,אך במושג התכנון מתכוונים הרבה למושג הלוואה .
הלוואה היא מלית מפתח בעיצוב גן , הרעיון הוא ליצור מבט מאחורי מבט , ליצור גן מאחורי גן . מבט
של הרים רחוקים ומים , להקשות על ההולך בגן להעריך את הגודל האמיתי של הגן בשל ההלוואה
מהסביבה הקרובה והרחוקה של הגן . לכן החומות אינן מסתירות את הנוף הנשקף
מעבר להן . הלוואת נוף מגן סמוך ,מעצים רחוקים , מגבעה נישאת שבילי הגן מדמים את עורקי
הדרקון והם מרושתים לאורך ולרוחב הגן ,חוצים , מתפתלים ומאריכים את הדרך בכוונת תחילה .
מידי פעם מתנקזים אל מרחב מסוים , ספסל , נקודת תצפית , יוצרים עניין כל העת , מרוצפים
באבנים קטנות , צדפים , חלקי חרס , אבנים שחורות , חלוקי נחל , משתנים כל העת. .
ברוב הגנים יש מספר מקומות תצפית קבועים על הגן  , שכן אין כוונה לחשוף את הגן כולו במבט
אחד . ההולך חייב להרגיש כי קיים דבר מה נוסף , הפתעה המחכה במקום מסוים , ברכת מים ,
מבנה מיוחד .צבע , קול.
ישנו שימוש רב בסלעים מיוחדים שמובאים למקום ממקומות רחוקים . הם מדמים את ההרים
הגדולים ונבחרים על פי התצורות המיוחדות שבהם הפיתולים , השקעים והעניין . כמעט בכל גן יש
תל סלעים גבוהה שניתן לעבור דרכו . הסלעים מסמלים עמידות , יציבות ,שקט פנימי , התבוננות .
הגן ישמש עבור רבים כמקום בילוי , מקום להירגע מהמולת היום, להתבונן , לנשום ולהכיל בדיוק כמו
טיול בטבע . גם היום הרבה מהגנים משמשים ציירים רבים אשר יושבים בגן לשם השראה וגם 
אומנים אחרים ומוסיקאים מוצאים את מקומם. 

 

חזרה למאמרים בפנג שואי